אפשר להגיד שדראז'ן פטרוביץ' היה הכוכב האירופאי הראשון של ה-NBA. הוא הביא למשחק האמריקאי כל כך הרבה, ובעיקר פתח את הדלת לדורות של כישרון אירופאי שיעשיר את הליגה ואת המשחק עצמו.

כביכול, הקריירה שלו התחילה ב-1989 עם פורטלנד, אבל למעשה בנקודה ההיא הוא כבר היה כוכב עולמי. הקרואטי (לשעבר יוגוסלבי), יליד 1964, התחיל את הקריירה המקצועית שלו ב-1984 עם ציבונה זאגרב. ב-1985 היה לו משחק שנשמע כמו אגדה, בו קלע 112 נקודות מול אולימפיה ליובליאנה. אחרי 4 עונות עם ציבונה בהם קלע בממוצע 37.7 נקודות למשחק, דראז'ן עבר לריאל מדריד לעונה אחת בה קלע 28.5 נקודות למשחק. לפניכם רק חלק מהפרסים שזכה במהלך שנותיו באירופה:

• MVP של אליפות העולם (1986)
• MVP של היורובאסקט (1989)
• 2 אליפויות יורוליג (1985, 1986)
• 2 זכיות בגביע ספורטה (1987, 1989)

כשהגיע ל-NBA, הוצב בפני דראז'ן מחסום. המחסום הפרקטי היה חוסר זמן משחק בפורטלנד, אבל ההרגשה הייתה שלא נותנים לו הזדמנות בגלל היותו אירופאי, והוא שיחק בממוצע רק 11.6 דקות במשחק.

כתוצאה מכך, הוא ביקש טרייד 18 משחקים לתוך העונה השנייה שלו ב-NBA. פורטלנד נענו לבקשתו, והועבר לניו ג'רזי נטס בטרייד משולש. בניו ג'רזי הוא קיבל עלייה משמעותית בדקות וישר התחיל להוכיח את עצמו. בעונה הבאה, 1991-92, הוא הציב 20.6 נקודות למשחק ב36.9, והדבר שהכי הרשים לגבי המשחק שלו היה יכולת הזריקה המדהימה שלו. באותה עונה הוא זרק 44% מהשלוש על 3.4 ניסיונות למשחק.

בעונת 1992-93, מספר הדקות שלו עלה, וכן מספר הנקודות ואחוזיו מהשדה. הוא נכנס לחמישית העונה השלישית באותה העונה.

וכמובן, לא לשכוח על ההצלחה בצד הבינלאומי:

ב-1988 הוביל את יוגוסלביה למדליית כסף באולימפיאדת 1988, ושנה לאחר מכן לזכייה ביורובאסקט, ועוד שנה לאחר מכן לזכייה בגביע העולם בכדורסל.

אחרי פיצול יוגוסלביה ב-1991, פטרוביץ' הוביל את הנבחרת הטרייה של המדינה הלא מוכרת קרואטיה לגמר אולימפיאדת 1992, בו הפסידו בכבוד לנבחרת החלומות של ארה"ב והסתפקו במדליית הכסף. באותו משחק, פטרוביץ' קלע הכי הרבה נקודות מבין שתי הקבוצות. היה לו גם החלפת מילים משעשעת למדי עם מייקל ג'ורדן: ג'ורדן אמר לו "אני אקלע אחת בפרצוף שלך", ודראז'ן ענה "גם אני אקלע בפרצוף שלך". פטרו, כמו ג'ורדן, לא פחד להוציא כמה מילים על הפרקט. בנוסף, כמו ג'ורדן, הוא היה יכול לגבות את מה שהוא אמר.

סוף הקריירה של פטרוביץ' בא ביוני 1993, כשהוא מעורב בתאונת דרכים בגרמניה ומת במקום בגיל 28. זו הייתה טרגדיה אמיתית לקרואטיה ולכדורסל אירופאי בפרט, ולכדורסל בכללי. פטרוביץ' דגל בעבודה קשה והיה מסור לכדורסל בצורה שאי אפשר לתאר. כל החיים שלו היו כדורסל. ילדים בקרואטיה מעריצים אותו. הוא סמל לכל הכדורסל האירופאי. הוא בנה מורשת שלמה בחיים כל כך קצרים.

בנוסף, היה חלק בחייו של פטרוביץ' שהיה הרבה מעבר לכדורסל. ולאדה דיבאץ, הסרבי, היה חבר קרוב מאוד של דראז'ן, אבל עם פתיחת מלחמת האזרחים היוגוסלבית נוצר קרע ביניהם. בסרט הדוקומנטרי "פעם אחים" של ESPN, דיבאץ מתאר את הקשר שלו עם פטרוביץ' ואת החרטה שהוא לא הספיק להשלים איתו לפני התאונה. אבל דיבאץ לא היה היחיד שהיה לו מה להגיד על פטרוביץ':

קלייד דרקסלר, חברו לקבוצה ושחקן היכל התהילה של פורטלנד:

"דראז'ן ואני היינו חברים טובים מאוד. הייתי מהאנשים שקיבלו אותו לפורטלנד כשהוא בא מאירופה. דיברנו הרבה על המשפחה שלו, והוא נהנה מהחברים שלו והוא נהנה מכדורסל. יש לי כבוד גדול כלפיו כי הוא עבד קשה מאוד. כל יום הוא היה הראשון שהגיע לאימון והאחרון שעזב. כל אחד שמחויב לכדורסל ברמה הזאת, אתה חייב להעריך אותו."

מייקל ג'ורדן, על המשחקים מול פטרוביץ':

"זה תמיד היה מלהיב לשחק מול דראז'ן. כל פעם ששיחקנו מול השני, הוא שיחק בצורה אגרסיבית. הוא לא היה לחוץ. כמה שאני התאמצתי, ככה הוא התאמץ. אז היה לנו כמה קרבות מצוינים בעבר ולרוע המזל הם היו קרבות קצרים."

דייוויד סטרן, קומישנר ה-NBA בזמנו:

"דראז'ן פטרוביץ' היה איש צעיר יוצא מן הכלל, וחלוץ אמיתי של הכדורסל העולמי. אני יודע שחלק גדול מהמורשת שלו יהיה שהוא סלל את הדרך לשחקנים זרים אחרים להצליח ב-NBA. התרומה שלו לכדורסל הייתה ענקית. כולנו גאים שאנחנו מכירים אותו."

לאחר הטרגדיה אנשים ברחבי העולם היו חסרי מילים ותהו מה היה יכול להיות אם חייו של פטרוביץ' לא היו נקטעים. הנטס הפרישו את מספרו, 3. בגיל 28. הוא כבר השיג כל כך הרבה, אבל עדיין היה לו כל כך הרבה מה להשיג. פטרוביץ' מת גם כאגדה בין לאומית וגם ככוכב עולה ב-NBA.